#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תיד. א""ל רבינא לרב אשי הדברים הנקנים באמירה ניתנו ליכתב או לא ניתנו ליכתב. במה הסתפק רבינא ומה ענה לו רב אשי? "	"רש""י פירש האם נתנו חכמים כתיבה לדבר אם באו להחתים עדים בדברים אלו שהם בלא קנין או לא ניתנו ליכתב דלא ליטרף ממשעבדי וכיון דליכא קנין לא משתעבדי נכסי. ועי' בהערה <sup>צט</sup>. התוס' פירשו (בד""ה ניתנו) שהסתפק האם כשם שבכל קנין אמרינן סתם קנין לכתיבה עומד אפשר לכתוב בלי להמלך בהם או כיון שכאן היה דברים ולא קנין אין כותבים עד שיסכימו שניהם. ור""ח ור""ת פירשו (בתוד""ה הכא) שהספק הוא אם צריך לכתוב כדי שיחול הקנין או שגם בלא כתיבה נקנה <sup>ק</sup>. ורב אשי ענה לו שדברים אלו לא ניתנו ליכתב. לרש""י שאסור לכותבם, לתוס' שאין כותבים עד שיסכימו ולר""ח ולר""ת שהקנין חל גם בלא כתיבה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צט.  כתב הרא""ש דמשמע מפרש""י דאפילו אם רוצים שניהם לכתוב אין יכולים לכתוב שלא יבואו לגבות ממשועבדים.
<br>ק.  כתב הר""ן שלפירוש הרי""ף הספק הוא אם נכתבו יש להם תורת שטר ליגבות ממשועבדים או שלא ניתנו להכתב כלומר אפילו נכתבו אין כתיבתם עושה שטר ליגבות ממשועבדים, שלא עלה על דעתם להשתעבד משום הנאת איחתוני אלא אצל בני חורין ולא אצל המשועבדים.</span>"	כתובות קב: ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תטו. מדוע נאמר במשנתנו שאם מתו בנותיה ניזונות מנכסים בני חורין ואילו בת אשתו ניזונת מנכסים משועבדים? 	"בנותיו שהוא מחויב בתנאי ב""ד וגם עשה קנין חיישינן שצררי אתפסינהו ופירשו התוס' (ד""ה אימר) דאכלי בתנאי ב""ד וגם ניחא ליה בהרוחה, ועוד פירשו שכיון שכל כך יפה כחן שהקנה להן אע""פ דאיתנו בתנאי ב""ד ודאי איכא למיחש לצררי <sup>קא</sup>. אבל בת אשתו היא בעלת חוב וככל בעל חוב גובה מנכסים משועבדים.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קא.  הקשה הרשב""א איך אומרים סתם שאין ניזונות ממשועבדים ומשמע אפילו קטנות והרי בקטנה ליכא למיחש לצררי ותירץ דהיינו באשתו אבל בבתו כיון דמיקרבא דעתיה לגבי בתו ועוד בתנאי ב""ד אוכלת חוששים לצררי. (קג:) (קד. - קד:) </span>"	כתובות קב: ותוס'		
